הסל של ישראל: עד 50 מיליון שקל, אבל האם הצרכן באמת חסך?
בקצרה: מוצרי "הסל של ישראל" שנמכרו במסגרת התוכנית בקרפור הוזלו בצורה משמעותית. אבל כשמסתכלים על סל הקניות כולו, התמונה מורכבת יותר. מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא שבמקביל להוזלה במוצרי הסל נרשמו התייקרויות בקטגוריות אחרות, בעוד שהתגובה של חלק גדול מהרשתות המתחרות הייתה מוגבלת. לכן השאלה החשובה לצרכן היא לא רק כמה עלה הסל שבמבצע, אלא כמה עלתה הקנייה כולה.
מיזם "הסל של ישראל" נולד מתוך מטרה ברורה: להגביר את התחרות בין רשתות השיווק ולהוריד את יוקר המחיה. הרעיון היה לבחור סל של מוצרים נפוצים, לקבוע מחיר מוזל לתקופה מוגדרת וליצור לחץ תחרותי על שאר השוק.
על הנייר, זה נשמע פשוט. רשת אחת מציעה סל זול משמעותית, הצרכנים מקבלים אפשרות לחסוך, והרשתות המתחרות מקבלות תמריץ להגיב במחירים שלהן.
אבל כדי להבין אם המהלך באמת שינה את חשבון הקניות של הצרכן הישראלי, צריך להסתכל מעבר למוצרים שהופיעו בקמפיין.
מהו "הסל של ישראל" ואיך התוכנית עובדת?
משרד הכלכלה הקים את "הסל של ישראל" כמהלך שנועד לעודד תחרות בענף הקמעונאות. במסגרת התוכנית התחייבה הרשת הזוכה למכור את סל המוצרים במחירים קבועים ומוזלים למשך חצי שנה, עם אפשרות להארכה לחצי שנה נוספת.
רשת קרפור נבחרה ליישם את התוכנית. לפי מסמכי ההתקשרות הממשלתיים, המדינה הקצתה כ-25 מיליון שקל לקמפיין השיווקי בתקופה הראשונה, עם אפשרות להקצות סכום זהה לתקופה נוספת. כלומר, היקף הקמפיין עשוי להגיע לעד 50 מיליון שקל אם תמומש ההארכה.
מבחינת הצרכן, הרעיון אינו רק לקבל הנחה על קבוצה של מוצרים. המטרה הרחבה יותר של המהלך היא ליצור תחרות שתשפיע על המחירים גם מעבר לרשת הזוכה.
ופה בדיוק נמצא המבחן האמיתי של התוכנית.
בכמה באמת ירדו מחירי מוצרי הסל?
במוצרי הסל עצמם נרשמה הוזלה ברורה.
מחקר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שהתבסס על נתוני מחירים יומיים ביותר מ-2,000 סניפים, מצא שמחירי 100 מוצרי הסל בסניפי קרפור שהשתתפו בתוכנית ירדו בכ-35%. בערוץ האונליין של קרפור נרשמה ירידה ממוצעת של כ-37%.
המחקר של אוניברסיטת תל אביב על הסל של ישראל
אלה נתונים משמעותיים. מי שבנה חלק גדול מהקנייה שלו סביב המוצרים שנכללו בתוכנית יכול היה ליהנות מחיסכון ממשי.
אבל משפחה לא מגיעה לסופר וקונה רק את המוצרים שהוגדרו מראש כחלק מהסל.
לעגלה נכנסים גם חומרי ניקוי, מוצרי טיפוח, פסטה, חטיפים, מוצרי חלב, מוצרים לילדים ועוד שורה ארוכה של פריטים שאינם בהכרח חלק מההנחה.
לכן כדי להבין אם הצרכן באמת חסך, צריך להסתכל מעבר למחיר שמופיע על מוצרי המבצע.
מה קרה למחירים של מוצרים שלא נכללו בסל?
כאן התמונה כבר משתנה.
לפי המחקר של אוניברסיטת תל אביב, בסניפי קרפור שהשתתפו בתוכנית נרשמו עליות מחירים ב-46 מתוך 76 קטגוריות שנבדקו. ב-23 מהקטגוריות העליות היו מובהקות סטטיסטית.
בין הקטגוריות שבהן נמצאו התייקרויות היו מוצרי כביסה, פסטה, שמפו ומרכך ומוצרי מזון נוספים. גם באונליין נמצאו עליות מחירים בקטגוריות שאינן חלק מהסל.
המשמעות אינה שההנחה על מוצרי "הסל של ישראל" לא הייתה אמיתית. להפך, הנתונים מראים שהמוצרים שבתוכנית אכן הוזלו באופן משמעותי.
השאלה היא מה קרה לחשבון הכולל אחרי שהצרכן הוסיף לעגלה את כל יתר המוצרים שהוא צריך.
זו נקודה חשובה בכל מבצע גדול. מחיר נמוך על כמה מוצרי עוגן לא אומר בהכרח שכל הקנייה זולה יותר.
במועדון ואהבת כבר עסקנו בדיוק בתופעה הזו במאמר "המספרים שלא מספרים לך", שבוחן את הפער בין המוצרים שהצרכן זוכר את מחירם לבין ההתייקרויות שמסתתרות במוצרים אחרים בעגלה.
האם "הסל של ישראל" גרם לרשתות אחרות להוריד מחירים?
אחת המטרות המרכזיות של התוכנית הייתה ליצור תגובה אצל המתחרות.
אם רשת אחת מציעה סל מוצרים במחירים נמוכים משמעותית, ההיגיון הוא שרשתות אחרות ירצו לשמור על הלקוחות שלהן ויורידו גם הן מחירים.
אבל לפי המחקר, כאשר נבדקו כלל הסניפים הפיזיים של רשתות המזון בישראל, לא נמצאה ירידה מובהקת במחיר הממוצע של מוצרי הסל.
כאשר החוקרים התמקדו ברשתות הדיסקאונט הגדולות, נמצאה ירידה ממוצעת של כ-3%. גם כאן התגובה לא הייתה אחידה. חלק מהרשתות הורידו מחירים בצורה מורגשת יותר, בעוד שבאחרות לא נמצאה ירידה מובהקת.
כלומר, התוכנית יצרה תגובה מסוימת בשוק, אבל לפחות בתקופה שנבדקה היא לא הובילה להוזלה רחבה ואחידה בעוצמה דומה לזו שנרשמה במוצרי הסל בקרפור.
וזו הבחנה חשובה.
הצלחה בהוזלה של קבוצת מוצרים מוגדרת היא דבר אחד. יצירת תחרות שמורידה את מחירי המזון באופן רחב ומתמשך היא דבר אחר.
למה מחיר הסל לא מספר את כל הסיפור?
כשאנחנו רואים פרסום על הנחה גדולה או סל מוצרים במחיר קבוע, קל לקבל את התחושה שכל הקנייה תהיה זולה יותר.
אבל סל קניות אמיתי משתנה ממשפחה למשפחה.
משפחה אחת קונה הרבה מהמוצרים שנמצאים במבצע. משפחה אחרת מעדיפה מותגים אחרים או קטגוריות שאינן כלולות בו. לכן אותה תוכנית יכולה לייצר חיסכון משמעותי עבור צרכן אחד וחיסכון קטן בהרבה עבור צרכן אחר.
ההשוואה החשובה באמת אינה רק בין מחיר הסל המפורסם לבין המחיר שלו לפני ההנחה.
צריך להשוות את העלות של כל הקנייה.
אם חסכתם על מוצרי הסל אבל שילמתם יותר על מוצרים אחרים, החיסכון בפועל קטן יותר. אם רוב הקנייה שלכם מורכבת מהמוצרים שהוזלו, התמונה יכולה להיות שונה לגמרי.
זו גם הסיבה שצריך להיזהר מהסקת מסקנות ממחיר של מוצר אחד.
במאמר שלנו על מחיר האורז בישראל, למשל, בחנו מצב שבו מחיר חומר הגלם בעולם ירד בזמן שהמחיר ששילם הצרכן בישראל לא נע באותו כיוון.
מחיר האורז בעולם התרסק ב-33%, בישראל הוא עלה
בסופו של דבר, הצרכן צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא רק על המדבקה הבולטת ביותר במדף.
איך לבדוק אם "הסל של ישראל" באמת משתלם לכם?
הדרך הפשוטה ביותר היא להתחיל דווקא מרשימת הקניות שלכם ולא מרשימת המבצעים של הסופר.
רשמו את המוצרים שאתם באמת קונים באופן קבוע. בדקו אילו מהם נמצאים בסל המוזל, כמה עולים המוצרים שלא נמצאים בו ומה המחיר הכולל של אותה קנייה ברשתות שונות.
חשוב לבצע השוואה של אותם מוצרים ככל האפשר: אותו מותג, אותו גודל אריזה ואותה כמות. אחרת קל לקבל תמונה שנראית כמו חיסכון, אבל מבוססת למעשה על מוצרים שונים.
טיפ מהשטח: אל תתנו למבצע להחליט מה נכנס לעגלה. התחילו מהדברים שאתם באמת צריכים ורק אחר כך בדקו איפה אותה רשימת קניות עולה פחות.
כך אתם בודקים את המחיר שמתאים לקנייה שלכם, ולא את המחיר שהפרסום רוצה שתזכרו.
מה "הסל של ישראל" מלמד על התחרות בשוק המזון?
המיזם ממחיש היטב את ההבדל בין הנחה נקודתית לבין שינוי תחרותי רחב.
אפשר להוזיל קבוצה מוגדרת של מוצרים באופן משמעותי, אבל כדי שהצרכן ירגיש שינוי קבוע ביוקר המחיה נדרשת תחרות שמשפיעה על מגוון גדול יותר של מוצרים, על יותר נקודות מכירה ולאורך זמן.
זו גם אחת הסיבות שמועדון ואהבת שם במרכז את נושא כוח הקנייה.
בעל מכולת או חנות שכונתית שעומד לבדו מול ספק גדול נמצא בעמדת מיקוח שונה מרשת שמרכזת כוח קנייה משמעותי. מועדון ואהבת פועל לחבר בעלי עסקים לכוח קנייה משותף, במטרה לשפר את יכולת המיקוח שלהם מול ספקים ולהציע מודל המבוסס על מחיר הוגן ושקיפות.
איך עובד כוח הקנייה המשותף לבעלי חנויות ומכולות?
בסופו של דבר, תחרות אמיתית אינה נמדדת רק במבצע זמני. היא נמדדת ביכולת של הצרכן לבחור, להשוות ולשלם מחיר הוגן גם כשהקמפיין נגמר.
אז האם "הסל של ישראל" באמת הוזיל את הקנייה?
התשובה היא חלקית.
על מוצרי הסל בקרפור נרשמה הוזלה משמעותית, ולכן צרכנים שקנו חלק גדול מהמוצרים האלה יכלו ליהנות מחיסכון אמיתי. המחקר מצא גם תגובה מסוימת אצל חלק מהרשתות המתחרות.
מצד שני, כשמסתכלים על השוק כולו, ההשפעה הייתה מתונה יותר. במקביל להוזלת מוצרי הסל נמצאו גם התייקרויות בקטגוריות אחרות.
לכן המבחן האמיתי של "הסל של ישראל" אינו רק שיעור ההנחה על המוצרים שבמרכז הקמפיין.
המבחן הוא החשבון הכולל בסוף הקנייה.
וזו הנקודה שכדאי לקחת מכל מבצע בסופר: אל תשאלו רק כמה חסכתם על המוצר שבפרסום. בדקו כמה שילמתם על כל העגלה.
במועדון ואהבת אנחנו מאמינים ששקיפות, השוואת מחירים וכוח קנייה הם חלק מהדרך למחיר הוגן יותר.
כי כשהמחיר הוגן, לא צריך מבצע.

